אלרגיה

לאלרגיה יש את המאפיינים של מחלה כרונית, שכן מטופלים רבים סובלים ממנה לאורך חייהם. עם זאת, אלרגיה היא איננה מחלה, אלא תגובה בלתי אדפטיבית של מערכת החיסון. הסימפטומים של תגובה זו כוללים נפיחות, עקצוץ בשפתיים ובלשון, פריחה, הקאה, ובמקרים חמורים גם קשיי נשימה ושוק אנפילקטי.

אלרגיה למזון נבדלת ממחלה כרונית בכך שאלו הסובלים ממנה נמצאים לרוב בבריאות טובה אך בריאותם עלולה להידרדר בין רגע בעקבות תגובה אלרגית חריפה אשר עלולה להיות מסכנת חיים. ניהול מצבי חיים בלתי צפויים אלה עלול להוביל לפגיעה משמעותית במצב הרוח, באיכות החיים, ובתפקוד החברתי והתעסוקתי של בן המשפחה המתמודד עם האלרגיה ושל בני משפחתו (Ravid, et al., 2012). לדוגמא, הימנעות מהמזון האלרגני דורשת ידע משמעותי בנוגע לרכיבי המזון, עירנות ותכנון דקדקני גם לאירועים יום יומיים שגרתיים (LeBovidge, et al., 2008). לעתים בני המשפחה חשים כי איבכוחם לנהל את האלרגיה בצורה מיטבית 

 

הקשר בין אלרגיה להיבטים נפשיים אלה הינו דו כיווני. רמות מתח וחרדה גבוהות יכולות להשפיע על הופעתם של סימפטומים של אלרגיה וכן על רמת חומרתן (Montoro, et al., 2009).

הורות לילד המתמודד עם מחלה כרונית הינה מורכבת במיוחד, ועלולה להיות לה השפעות שליליות על מגוון תחומי החיים. רמות החרדה והדיכאון בקרב הורים אלו גבוהות מאלו של הורים לילדים בריאים (Birdi, Cooke, & Knibb, 2016; Lau, et al., 2014). לאותם הורים קושי למצוא איזון בין דאגה לילדיהם לבין יתר תחומי האחריות והדרישות עמם עליהם להתמודד. על כן, הורים לילדים המתמודדים עם מחלות כרוניות חווים יותר מתח, דאגה, הפרעות במצב הרוח וויכוחים משפחתיים. מכאן, שההורים חשופים לפגיעה כלכלית, פיזית ונפשית, לרבות התמודדות עם מצבי דחק לאורך זמן (Koch and Jones, 2018), וכן לפגיעה באיכות החיים ובתפקודים קוגניטיביים וחברתיים (Defenderfer, Rybak, Davies, & Berlin, 2017). רווחתם הנפשית של הורים לילדים המתמודדים עם מצב רפואי מסכן חיים הינה חיונית לרווחתם הנפשית של ילדיהם ועל יכולתם להסתגל למורכבותו של המצב החדש ולנהל אורח חיים מיטבי (Eccleston, Fisher, Law, Bartlett, & Palermo, 2015). למעשה, כבר לפני כ-40 שנה, התייחס Kazak (1989) לפגיעה של מצב רפואי כרוני של הילד במערכת המשפחתית בעקבות לחץ הורי (Parenting Stress) נלווה. לחץ זה, מקושר לפגיעות נתפסת וסימפטומים דיכאוניים בקרב בני נוער המתמודדים עם מצב רפואי כרוני מסכן חיים (Streisand, Branieckim Tercyak, & Kazak, 2001). נראה כי לאור זאת עלולה להיות פגיעה בתפקוד המשפחתי הכללי, ולירידה באיכות החיים של הילד, אשר עשויה לבוא לידי ביטוי בירידה בהיענותו לטיפול הרפואי, ולבסוף לפגיעה בבריאותו הפיזית והנפשית.

לקריאה נוספת: על הקשר שבין העור והנפש.

במידה והנכם סובלים מאלרגיה, מתמודדים עם אורטיקריה, אנגיואדמה, או מצב רפואי אימונולוגי אחר, אתם מוזמנים ליצור עמי קשר על מנת לתאם פגישת היכרות ולתכנן תוכנית טיפולית ביחד.